בתחילת דרכם היו הרינגטונים מורכבים ממספר צלילים במנעד מצומצם, אשר הושמעו אחד בכל פעם ובאותו גון צליל, זאת בשל מגבלות טכנולוגיית הסלולר באותם ימים.
עם התפתחות הטכנולוגיה נכנסו סוגים חדש של רינגטונים פוליפוניים בפורמט MIDI ומאוחר יותר פורמטים מתקדמים כמו mp3 (הנקראים גם טרוּטוֹנים – Truetones). הצלצולים ה"חדשים" של תקופה זו כללו רמות שונות של צלילים, כלים ואפילו דיבור.
מאחר שלקוחות הסלולר מוכנים לשלם בעבור רינגטונים שונים התפתחה תעשייה רווחית. הערכות לרווחים ממכירות רינגטונים משתנות: חברת Consect העריכה כי ב-2004 נמכרו רינגטונים בעלות של ארבעה מיליארד דולר ברחבי העולם, על פי המגזין Fortune ב-2005 נמכרו רינגטונים ברחבי העולם בעלות כוללת של שני מיליארד דולר. בישראל, שוק המוזיקה הסלולרית, המורכב ברובו מרינגטונים, גלגל בשנת 2004 50 מיליון שקל.
בעקבות עליה ביכולת הטכנולוגית של המכשירים המודרניים, כיום הטלפון יכול להשתמש כמעט בכל פורמט מוזיקלי כמנגינת צלצול ומשתמשים רבים מורידים שירים מהאינטרנט לצורך זה.
